עמוד הבית>אודות> מקירות לבי 2

מקירות לבי 2

סדנאות

מקירות לבי

אוסף שירים

מחול עצמי

דמייני
את שאת רוצה לראות
דמייני
את שאת רוצה לחוות
דמייני
את מה שאינך מעזה להראות
דמייני

מתוך שמחתך העצובה
מתוך עצבותך השמחה

זלגה דמעתך
חלבית בשקיפותה
עוצמתית ברכותה
נושאת בתוכה
את
זעקתך השותקת
כולאת בתוכה
את
נשיותך
שנדחקה -
את עטיפת
חוכמתך
המטופשת

רקדי
וצחקי עד ליום אחרון
אישה יפה.


עוצמת החולשה

עוצמתו בחולשתו
חולשתו בעוצמתו

אם יבין חולשתו
יבין עוצמתו

אם יבין עוצמתו
יבין חולשתו
וזו עוצמתו.

יש ונדמה
לו
לאדם
כי עוצמתו
תלויה
בחולשתו
גם
החלשותו
של 
האדם

האחר

אם יבליט חולשתו
יבליט עוצמתו

כאן

הוא
מאחר

להבין

האשליה

וזו
פשוט
עובדה


מעבר למילים

מעבר למילים
ישנה תמיד
תחושה
מעבר למילים
קיימת מנגינה
והיא נשמעת
רק
בלבו של 
האומר

את המילים

בזמן נתון

בין המילים
נוצר השביל
אשר
אל
מעבר למילים
אותך
יוביל

יש השומעים
רק
את המילים

המקשיבים
בקשב
רב
פוגשים גם
הצלילים...

מרגישים את
התחושה
בין
אם שמחה
בין עצובה
בין מצוקה
בין אהבה

הו אז
שומעים 
המנגינה
של
מעבר
למילים

והתגובה 
המתאימה?
היא
רק
לשאול
את
השאלה
הנכונה


שיר ייחודי

הכל כתוב
והרשות נתונה

ובכל אדם 
קיימת מנגינה.
שיר ייחוד
שנכתב רק בשבילו
מיום בריאתו.

וכל תו הוא
פרח
ולו
צורה
צבע
ריח
צליל
מקום
שמהותו ברכה ושלום.

אפשר להשקות
אפשר להריח
או פשוט
לקטוף
ואת לבו
לעטוף

אם יקשיב היטב
למנגינה
ישמע את הקריאה
הבוקעת
מתוכה.


ריקוד מושחת/שחרור מתלות
הוא הנשקף
בשקיפותו
הוא הקורץ 
במתיקותו
נתגלה לי
במערומיו

עכשיו

הוא
שהיה לי 
כה ברור
מאליו
הוא
שקרא לי
ללכת שבי אחריו...

בעיניים עצומות
הובילני

בריקוד סוחף
הכניעני

בפיתוי
כה
נעים

מגעו מלטף,
מעוור
מכסה הכאב...

כה כריזמטי
משלהב
אוטומטי

הוא
אהבה אסורה
של מפגשים
חטופים,
של 
זמנים
גנובים
בחדרי חדרים...

הייתי שלו
כבובה על חוט
כצמח חלוט
שולט ונשלט
מהפנט ומהופנט
מסובב ומסובב...

אני
שלא יכולתי
בלעדיו
נפרדת ממנו
עכשיו

הוא

ה ה ר ג ל


גשם
לפתע בלי התראה
שמעתי אותו במהירות
של מאה שישים
לדקה
בנחישות
בעוצמה
מוכוון מטרה -

פתאום החליש
עצמו
וקרא
לתופי היקום -

פנס השמים
אותת

אוויר שנכנס
מבקש
לתת

את 
אותו הריח
אותה התחושה
הכל כך מוכרת
משכרת
מהדהדת...

בזרימה
מאוזנת
המשיך לשטוף
את הכל
גם 
את
אבק
האתמול
ביכולת נעימה
לשבור 
שגרה...

שוב

הוריד את הקצב...

החל בניגון
נעים
מבקש
ללטף
את
כל
הישנים
החולמים
המנמנמים
הערים...

ויש בו כח
להזכיר נשכחות
להפיח תקווה
לעורר
אהבה.

גשם.