עמוד הבית>NLP ודמיון מודרך

NLP ודמיון מודרך

NLP ודמיון מודרך

מה זה NLP ?


NLP (ראשי תיבות של Neuro Linguistic Programming, או בעברית "שפת תכנות עצבית") היא אחת מגישות הטיפול המובילות כיום. מטרת העל של הגישה היא לשנות את תבניות החשיבה של האדם, אפילו אלה הנראות לנו אוטומטיות, וזאת באמצעות שפה מילולית ולא מילולית כאחד.

לצורך זה יש התייחסות לכל אחד מחלקי ה-NLP:
  • Neuro ("עצבי") – השיטה מתייחסת לתהליכים עצביים, המתרחשים במוח האדם ומיועדים לקלוט, לעבד ולתרגם שדרים לכדי חוויות מוחשות.
  • Linguistic ("לשוני") – הנחת היסוד כאן היא שזיהוי הפעילות המוחית, כפי שתוארה מעלה, יכול להתבצע באמצעות ניתוחים של דגמים לשוניים, הן בתקשורת המילולית והן בתקשורת הפנימית (הליכי חשיבה).
  • Programming ("תכנות") – לאחר ארגון ניתוחם של הפעילות המוחית והלשונית ניתן לבנות תוכנית טיפולית, הכוללת שלבים שונים, יעדים ודרכים להגשמתם.
הנה כל מה שחשוב לדעת על התחום הטיפולי החשוב הזה :

כך מתקשרים עם תת המודע

קצרה היריעה מלפרט כאן על התהליכים הביולוגיים, הפיזיולוגיים או הנפשיים אשר מקושרים עם טיפולי ה-NLP. מה שחשוב מבחינה מעשית הוא מה מאפשרים הטיפולים בפועל, כאשר התשובה הפשוטה לכך היא שלא מעט דברים. הגישה מבוססת על כלים ותהליכים שאמורים לאפשר תקשורת עם התת מודע, "שינוי" שלו ורתימתו להתמודדות עם מגוון מצבים. בדרך זו אפשר להבין, למשל, מדוע ברובד הפנימי יש התנגדות מסוימת לשינויים ולפתור אותה על מנת לשפר את מצבו של האדם.

אחד מקווי היסוד של שיטת ה-NLP הוא הצורך ב"הקשבה" לאותם ביטויים אשר מאפשרים ללמוד על הפעילות החושית או הנוירולוגית, מה שמעניק את האופציה להתאים לכל אדם את הפתרון המיטבי עבורו.  למטרה זו רותמים את השפה, כאמור, המהווה חלק בלתי נפרד מהתמהיל.

החדשות הטובות: סיוע בשלל מצבים

התמונה הופכת לורודה יותר כאשר מתבוננים על כך שהשינוי שמאפשר ה-NLP עשוי לתת את אותותיו בלא מעט תחומים. זה מתחיל עם טיפול בבעיות שהמקור שלהן רגשי, דוגמת חרדות, דיכאונות, פחדים, כעסים, לחצים, חרדות חברתיות ועוד. הסיוע של השיטה מאפשר לשנות הרגלים שליליים (עישון, השמנת יתר, התמכרות), לשפר מערכות יחסים זוגיות או משפחתיות ואף לספק פתרון למצבים רפואיים.

הגם שלא תמיד זה מוכח מבחינה מדעית, אינספור אנשים יוכלו להעיד שבאמצעות ה-NLP הם הצליחו להחלים ממחלות, לשפר תסמינים של בעיות רפואיות אחרות ואף לעבור בצורה פשוטה יותר תהליכים דוגמת הזדקנות, הריון או לידה.

ההיסטוריה של NLP

גישת ה-NLP פותחה בארצות הברית, בשנות ה-70 של המאה ה-20, על ידי שניים: בלשן בשם ג'ון גרינדר ולצידו מתמטיקאי, פסיכותרפיסט ומומחה למחשבים העונה לשם ריצ'ארד בנדלר. האחרונים ערכו תצפיות במטרה ללמוד על האופן בו אנשים שידועים ביכולת התקשורת הבין אישית שלהם עובדים. גרינדר ובנדלר בחנו, לצורך זה, ארבעה אנשים:
  1. וירג'יניה סטיר – עובדת סוציאלית פסיכיאטרית. הייתה ידועה בכישרון שלה לבצע טיפולים משפחתיים.
  2. ד''ר מילטון ה. אריקסון – היפנותרפיסט הנחשב לאחד המפורסמים בהיסטוריה האנושית. אחראי לפיתוח גישת האסטרטגיה קצרת המועד.
  3. ד''ר גרגורי בייטסון – מומחה ידוע לתחומי סוציולוגיה, אנתרופולוגיה וביולוגיה.
  4. ד''ר פריץ פרלס – פסיכולוג שפיתח את תורת הגשטלט (תרפיית התבנית).

גרינדר ובנדלר למדו את ארבעת האנשים האלה והבחינו שפעילותם נעשית תוך הפגנת כישרון ראוי לציון ובאופן אינטואיטיבי. הנחת היסוד שלהם הייתה שאם רק הם יוכלו לנתח את התנהגות זאת ולעגנה בתיאוריה, הם יחזיקו ב"מפתח" ליצירת תקשורת מיטבית. ואכן, התצפיות אפשרו להם להבחין במספר דפוסי התנהגות שחזרו על עצמם, דפוסים שניתוחם הוליד למעשה את שיטת ה-NLP כפי שאנחנו מכירים כיום.
השיטה העניקה את האפשרות, בהמשך הדרך, ללמד את כל המעוניינים בכך להגשים את ההתנהגויות המיטביות במטרה להתגבר על מחסומים ולשפר היבטים רבים בחייהם. הגישה הלכה וצברה פופולאריות משנה לשנה. החל משנות ה-70 נוסדו בעולם מרכזים רבים שעסקו בלימוד תורת ה-NLP. הגישה, בהמשך לכך, התרחבה וכוללת כיום נגזרות שונות, כאשר נעשה בה שימוש בתחומים דוגמת טיפולים אישיים, מודעות אישית, עסקים, ממשל ועוד.

הנחות היסוד של NLP

  1. המפה שונה מהשטח – הגישה מבחינה בין המציאות האובייקטיבית (השטח) לבין החוויה הסובייקטיבית (המפה).על פי NLP, כל אדם קולט את העולם ומעניק לחוויות משמעות שונה, שבאה לידי ביטוי במונח מפת העולם האישית. יש הבדל מהותי בין המפה לשטח, כאשר נקודת המוצא היא שאף פעם איננו יכולים להכיר את השטח ה"אובייקטיבי".
  2. הבסיס לכל התנהגות היא כוונה חיובית – הגישה יוצרת אבחנה בין התנהגות, אפילו שלילית, לבין הכוונה שלה. אם לוקחים דוגמא נפוצה, גם כאשר יש התנהגות שנראית הרסנית (התמכרות לסמים, למשל), עומדת מאחוריה כוונה חיובית (הרצון להתגבר על דיכאון, לדוגמא).
  3. אין כישלון אלא משוב לצמיחה עתידית – גם כשאנחנו "נכשלים", אנחנו יכולים ללמוד מכך כיצד להתקדם ולהמשיך קדימה. תחושת כישלון או הכרה בטעות מביאה לכך שאנחנו מאבדים את האמון העצמי שלנו, מה שפוגע ביכולת שלנו להפיק לקחים. כתוצאה מכך, NLP גורס שצריך לדבר על פידבק, ולא על כישלון. חשוב להבין את חוסר ההצלחה באופן הפעולה, "לחשב מסלול מחדש" וללמוד להבא.
  4. האדם מחזיק בכל המשאבים להגשמת מטרותיו –לכל אדם יש משאבים אישיים מגוונים, ביניהם כישורים, יכולות, רגשות, אמונות, יכולות, אינטואיציה ועוד. אלה מאפשרים לו להיות מה שהוא רוצה להיות ולהגשים את מטרותיו. נקודת המוצא בשיטה היא שדבר מה שאפשרי בעולם יהיה בר השגה עבור כל אחד, כאשר ההבדל היחידי הוא האופן בו הפרט יכול להשיג אותו ("איך?").
  5. אדם מבצע בכל עת את הבחירה הטובה ביותר האפשרית עבורו -אדם בוחר לפי המפה האישית שקיימת אצלו בנקודת זמן ספציפית. הבחירה תמיד תהיה זו המעניקה לאדם את היכולת לשרוד, להימנע מסכנות או ממכאובים ולהשיג תחושות עונג וביטחון. כאשר מספר אופציות עונות על התנאי הזה, יבחר האדם בזו הנראית הטובה ביותר מתוכן.
  6. לעולם תהיה לנו אפשרות נוספת –גם אם התחושה היא שיש דרך בודדה לפעולה, המציאות היא תמיד הפוכה. כאשר משנים את תפיסת העולם, צוברים מידע נוסף ומתגמשים, מספר האפשרויות העומד מולנו גדל. תהליכים שונים, דוגמת הרפייה, יכולים להגדיל את יצירתיות האדם ולאפשר לו לקבל רעיונות נוספים. NLP יוצאת מנקודת הנחה שיש לפחות שלוש אופציות, כאשר אפשרות אחת לא מעניקה חופש בחירה ומביאה לכפייתיות. שתי אפשרויות יכולות להביא לקונפליקט או לדילמה. בחירה "אמיתית" אפשרית כשיש שלוש אפשרויות ומעלה.
  7. משמעות התקשורת היא בתגובה המופיעה אחריה – קשיים בתקשורת, דוגמת חוסר הבנת הדובר, אפשריים. לפי ה-NLP, הדובר צריך לזהות מצבים בהם תוצאות התקשורת אינן עומדות בקנה אחד עם הציפיות שלו ולהבהיר עצמו על מנת שהמסר יועבר. אין להאשים את הצד השני בחוסר הבנה.
מעבר לשירים שנכתבו בהשראת הנחת היסוד