עמוד הבית>מאמרים>הכמיהה למקום הבטוח

הכמיהה למקום הבטוח

סדנאות

הכמיהה למקום הבטוח

סמדר יעקב

לכל אחד ואחת מאתנו ישנה כמיהה סודית יותר או פחות, לכך שבשעה שנזדקק לעזרה, נוכל לפנות לאדם מסוים מתוך ידיעה ברורה שהוא פשוט יהיה שם בשבילנו. האדם הזה או מקום המבטחים הזה הוא למעשה ייצוג של המקום הבטוח שלנו, המקום שבו התחלנו את החיים שלנו על פני האדמה.

כאשר אנחנו מתחילים את החיים שלנו כתינוקות חסרי אונים, אנחנו תלויים באופן מלא בדמות מבוגרת כלשהי שתדאג לנו לכל צרכינו שכן בלעדיה אין לנו שום יכולת קיום עצמאית. לפי תאוריית השלבים הפסיכו-חברתית של הפסיכולוג היהודי המפורסם, אריק הומבורגר אריקסון, בשלב הינקות ההורים של התינוק מייצגים עבורו את העולם. לפיכך בשלב המוקדם הזה בחיי האדם ההורים הם אלו שיגרמו לכך שהילד ימשיך את חייו עם אמון בסיסי (basic trust) או עם חשדנות בסיסית.
הורים הקשובים לצרכים של התינוק, שמגלים עקביות בתגובות שלהם ומספקים לתינוק את כל צרכיו הרגשיים והפיזיים, ייטעו בו אמון בסיסי ולעומת זאת הורים שאינם עקביים ביחסם אל התינוק ושאינם קשובים אליו, ייטעו בו חשדנות בסיסית.

החיפוש שלעולם לא מסתיים
בנקודה זו יש לציין כי ישנם אנשים שכל חייהם מחפשים את אותו מקום בטוח שבו יוכלו ליהנות מאמון מלא בסובבים אותם ולהרגיש כי שום רע לא יאונה להם. אמנם כפי שצוין, כולנו כמהים לאותם מקומות בטוחים ומחפשים את הדמויות שיהוו עבורנו מקלט מהמציאות המאיימת לפרקים, אך ישנם כאלו המחפשים את אותן דמויות בטוחות ומקומות בטוחים בהקצנה או באופן פתולוגי.
לפי הפסיכיאטרית והפסיכואנליטיקאית המפורסמת מרגרט שנברגר מאהלר, בכל אחד ואחת מאתנו קיימת כמיהה מתמדת לאם הכל יכולה, שבעבר היוותה חלק בלתי נפרד מאתנו והייתה מסוגלת לקרוא את מחשבותינו ולהיענות לכל משאלות לבנו, מבלי שהיינו צריכים לומר ולו מילה אחת. האמת היא שלא באמת ניתן להתווכח על כך, שכן מי מאתנו לא היה רוצה שיהיה אדם כזה בעולם, שיבין אותנו מבלי שנצטרך להשתמש במילים?
מה שלרוע המזל קורה לעיתים במערכות תקשורת בין אישית ויהיו אלה מערכות היחסים שלנו עם הילדים, החברים לעבודה או מערכות זוגיות, זה שאותו הרצון שיבינו אותנו מבלי שנצטרך לפצות פה, מוביל לא אחת לקונפליקטים. במקרים האלו נוכל לשמוע משפטים כמו לדוגמה: "היא לא הסבירה את עצמה כמו שצריך" או "אף אחד לא מבין אותי באמת". מאחורי תחושת חוסר האונים המובילה לקונפליקטים ולעתים אף נובעת מהם, יתכן ומסתתרת הכמיהה הבלתי נדלית לכך שהסובבים אותנו יוכלו להבין אותנו כמו שאמותינו הבינו אותנו אי אז, כשהיינו יחידה מגובשת אחת בלתי נפרדת בינקותנו.

תאוריית ההתקשרות
תקופת הינקות וההשפעות שלה על מערכות יחסים בבגרות נחקרה רבות במהלך המאה העשרים ותיאוריות רבות נכתבו בנושא זה כשבין היתר חשוב להזכיר את תאוריית ההתקשרות של הפסיכיאטר ג'ון בולבי, שפותחה בשלב מאוחר יותר על ידי הפסיכולוגית ההתפתחותית מרי איינסוורת'. לפי תאוריית ההתקשרות, העוסקת בקשר המתפתח בין הילד לאמו במהלך שנות החיים הראשונות, ישנו צורך אוניברסלי מולד הטבוע בכל תינוק ותינוק לפתח מערכת יחסים עם מטפל מרכזי אחד לכל הפחות. לפי התאוריה, קשר זה קריטי להתפתחות הרגשית והחברתית התקינה של התינוק.

הקטבים הנצחיים
שני נושאים מרכזיים עוברים כחוט השני בכל אחד ואחד משלבי ההתפתחות שלנו, המלווים אותנו לאורך כל החיים, החל מהינקות ועד לזקנה: קבלה מול דחיה, כלומר כמה אני רצוי ואהוב מול כמה אני חש אי קבלה או לחילופין עד כמה אני מתקרב או מתרחק ותלות מול עצמאות, כלומר עד כמה אני יכול למשל לסמוך על הילדים שלי מול כמה אני צריך להיות מעורב בכל אספקט ואספקט בחייהם, כשמדובר על הורות.
הקונפליקטים הנצחיים האלו הם כמובן תלויי מצב, אך באופן כללי תמיד נמצא את עצמנו על הרצפים האלו, בין תלות לעצמאות ובין קבלה לדחייה. ככל שדפוס ההתקשרות בטוח יותר, ניטה לכיוון קוטב הקבלה והעצמאות ואילו ככל שדפוס ההתקשרות פחות בטוח, כך הנטייה לכיוון התלות תהיה משמעותית יותר בשל הפחד מפני דחיה ואי קבלה.
התזוזה בין הקטבים באה לידי ביטוי בכל אחד מהאלמנטים המרכיבים את מעגל החוויה להלן:
· מחשבות – מה אני חושב על אחרים ומה אני חושב על עצמי, מה היא מידת האמון שאני מסוגל לתת באחרים ועד כמה אני סומך על האחר.
· רגשות –מה היא מידת היכולת שלי ליצור אינטימיות, עד כמה אני מסוגל להרשות לעצמי להתאהב, לבטא רגשות של כעס, אכזבה או חיבה, עד כמה אני מרשה לעצמי לבטא רגשות שלא בהכרח מקובלים על האדם המשמעותי בחיי.
· התנהגות  –עד כמה אני מעז להשיג דברים בחיים שלי ועד כמה אני נמנע, האם הדרישות שלי מבן או בת הזוג תואמות את הצרכים שלי או שמא אני מגביל את עצמי מבלי משים.
פעמים כה רבות לאורך החיים אנחנו פועלים מתוך חרדה במהלך ההתקשרות עם האנשים המשמעותיים ביותר בחיינו ובכל אותן פעמים אנחנו נוטים לסמוך על התקשורת שלנו עם האחר שתעניק לנו ביטחון. במצבים האלו אנחנו עשויים לפתח ציפיות לא ריאליות פשוט מתוך אותו חוסר ביטחון שדוחף אותנו לחפש חיזוקים ואישורים ובסופו של דבר גורם להצטברות של כעס, המתעורר על רקע העובדה שהציפיות שלנו לא מתממשות.
למעשה לא אחת נוצר מעגל הרסני שמזין את עצמו, כלומר הציפייה הלא מציאותית לא זוכה להתממש וכתוצאה מכך, אני נמלא בתחושה של כעס, אכזבה וכישלון. בעקבות זאת אני מרגיש דחוי וכך מתממשת האמונה הבסיסית שלא רוצים אותי ולא אוהבים אותי ובקשר הבא הציפיות הלא ריאליות יצוצו מחדש, כאילו כדי לפצות על האכזבות שאפיינו את הקשר הקודם וכן הלאה.

כיצד ניתן להיעזר ב- NLP כדי לשנות את המרכיבים השונים?
אמהות עצמיתלהתחבר למקום הבטוח

בעזרת NLP (ניתוב לשוני פיזיולוגי), ניתן לשנות את סגנון ההתקשרות לסגנון יעיל ומסתגל, לחזק את האמון הבסיסי בעצמי ובאחר ולאמץ הרגלים רצויים. במסגרת התהליך נוצר קשר חזק בין המונחה למנחה, המבוסס על אמון, העצמה, קבלה וכמובן ביטחון עצמי וביטחון באחר. על ידי כך ניתן להעלים את תחושת הפגיעות הפנימית או לכל הפחות להחליש אותה בצורה משמעותית, להשתחרר מתלות ולקחת אחריות על מהלך החיים.
במילים אחרות, באמצעות תהליכי NLP, ניתן למצוא את המקום הבטוח בתוכנו, שאנו כה כמהים אליו מינקות. בשלב מסוים במהלך התהליך, המונחה מסוגל לגלות את האם הכל יכולה הקיימת בתוכו. הוא מסוגל להגיע למקום של רגיעה בכוחות עצמו בדיוק כמו שהאם מרגיעה את בנה ולמצוא את כוחות הנפש הגלומים בו, מבלי להזדקק לאישורים או חיזוקים מהסביבה החיצונית.
בד בבד עם תהליך ההעצמה של כל אותם משאבים פנימיים, מגלה המונחה כי הסביבה החיצונית שלו מגיבה לשינוי, גם אם הוא מרגיש שהשינוי הוא פנימי בלבד. בסופו של דבר בעזרת  NLP ניתן לאתר את המקום הבטוח הפנימי או את הנקודה הפנימית המדויקת, שתוכל לשמש לנו כעוגן בשעת הצורך.
 

מקורות:

התפתחות הילד- טבעה ומהלכה/ האוניברסיטה הפתוחה
מעגלים בחיי המשפחה - ד"ר ליאורה בר-טור
ביטחון ואקספלורציה בראי תאוריית ההתקשרות  - ד"ר אלינוער פרדס
דור לדור יביע אומר – ד"ר עירית רגב



מוזמנ/ת ללחוץ בקישור ולהרשם לשיחת ייעוץ טלפוני חינם:
אם ברצונך להביא לחייך שקט נפשי, להשתחרר מאמונות מגבילות, להשתחרר מפחדים ומחרדות ולהעצים האמונה בעצמך להשגת כל מטרה.