עמוד הבית>מאמרים>ברית מילה עם המוח

ברית מילה עם המוח

סדנאות

ברית מילה עם המוח

סמדר כהן יעקב


                                                         


ברוך (בנדיקטוס) שְׂפִּינוֹזָה היה פילוסוף יהודי הולנדי שנולד בשנת 1632 ונפטר 45 שנים מאוחר יותר. זמן חייו, כמו תקופת חייהם של כל בני האנוש לאורך ההיסטוריה, הוא נתון מוגדר ומוגבל. רק ששפינוזה לא הותיר אחריו רק זיכרונות מימי הביניים אלא שיעורים רבים מספור לחיים, אחד מהם, שלקוח מאמירתו כי "כל המגדיר דבר מגבילו", מלמד אותנו שהגדרות הן מגבילות, והגבלות מְצֵרוֹת את צעדנו גם כשהם רחבים.

שפינוזה שפיתח השקפות פילוסופיות חדשניות לתקופתו, ויש הרואים בו את היהודי החילוני הראשון, הבין שהדבר המהותי ביותר בחיינו מתרחש בכל רגע ורגע. עצם העובדה שכל אדם מתחיל את חייו בתור תא של ביצית מופרית וברבות הימים יכול לעשות עם חייו כל שיחפוץ, כמו גם ליצור חיים בעצמו, מלמדת דבר מה על בני האדם ועל נטייתם לשכוח מנין באו ולאן הגיעו. כאלה אנחנו - אם אנחנו לא נצמדים לבטוח, ליציב ולמוגדר – אנחנו מרגישים כמו עכבר שקרס עליו הר.

למה רובנו מרגישים ככה? אחד הגורמים להצמדות הזו נקרא "שפת הדיבור". השפה מורכבת ממילים. מילים יכולות לברוא, מילים יכולות להרוג ומילים יכולות לקבע מציאות. מילים, כמו כלים, יוצרות במוחנו קטגוריות שמאפשרות לתקשר מחד, ומאידך מגבילות את פעולותינו להגדרות מוגבלות שהן יוצרות. יש המחברים את המילה "תקשורת" רק עם העולם החיצון, אך תקשורת מתקיימת גם עם עצמנו - הלא הן אותן מחשבות שיוצרות אמונות מגבילות על עצמנו ועל אחרים.

בילדותי, למשל, כששיחקתי 'אמת או חובה' עם חברי לכיתה, יצרנו הבדל משמעותי ביחס למילה "מחבבת" בהשוואה ל"אוהבת". אם אני "מחבבת" ילד אחר, אני מגבילה, למעשה מגדירה, את מידת ה"אהבה" שאני מרגישה כלפיו - הוא נחמד בעיני ותו לא. כאלה היו כללי המשחק... אז היו בנים שהיו נעלבים, כי ציפו ליותר, והיו בנים שהרגישו מוחמאים, כי לא ציפו לכלום... האם באמת הרגשתי כך? מה זה משנה, המילה יצאה מלוע "האקדח המילולי" שלי וקיבעה מציאות. הילדים סביבי הגיבו למציאות הזו בהתאם, ולא פחות חשוב מזה, אני עיצבתי את מצבי החברתי סביב אותה מילה.

יש מי שעשוי לקשור את המשפט של שפינוזה ל"פריצת גבולות", ודווקא במובן הלא חיובי של המילה. כדי להבהיר זאת אביא דוגמה שהנשואים יזדהו איתה, אך היא מיועדת גם לגרושים ולרווקים שבינינו. המילה "נישואין" טומנת בחובה 'ינג' ו'יאנג' – מצד אחד התחייבות נאמנה בין שני אנשים שונים, מצד שני הגדרת גבול שנועד לפריצה. "נישואין", על פי הנורמות המערביות, היא מילה ומושג שמגבילים את בני הזוג מפני יצירת קשרים רומנטיים עם אחרים. מצד שני, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה וכותרות העיתונים מראים לנו, כמעט מדי יום, שאנשים פורצים את גבולות "הנישואין" באמצעות "בגידה" כזו או אחרת. הסיבה לכך נעוצה בעצם העובדה שהגדרות יוצרות "קירות" – יש מי שיבחר להישען עליהם ויש מי שירצה לשבור אותם. הגדרות עוזרת לנו לחיות בהתאם לערכים שלנו, אך לעיתים הגדרות יוצרות סטיגמות מכלילות, בולמות ועוצרות אותנו לחלוטין (ביחס לעצמנו).

כשאנחנו מתייחסים לבני אדם, כמו גם לעצמנו, אנחנו בעצם מקבעים מציאות באמצעות מילים. אם תרצו אנחנו תוקעים יתדות מילוליים בקרקע ומתקשים לשחררם. אם נקיים בעצמנו את ההשתאות (יופי של מילה, חפשו אותה במילון), נקפיד לעורר את הסקרנות ונשאר פתוחים בפני אינספור ההזדמנויות שהעולם פורש בפנינו, לא ניפול בפח הסטיגמות.

במהלך טיפול nlp מתקיימת התמודדות עם הרגלי החשיבה המילולית במטרה לפתוח כמה שיותר אפשרויות. לא בכדי הטיפול מכוון לנקודה ההיסטורית (ילדות), השורשית (המקום בו הווייתנו התחילה ונצרבה בתת המודע) על מנת לשפר את נקודת החיים העכשווית ויצירת עתיד רצוי ונכון לנו.

אם נתקלתם בעבר במונח nlp, יתכן ששמתם לב שישנן הגדרות שונות לאותו סוג של טיפול.
יש לכך סיבה שבוקעת מתוך משמעותה של הגישה הבלתי מוגבלת. כן,nlp היא לא שיטה (מילה סגורה שלא מעידה על התפתחות) כי אם גישה (שיש בה תנודתיות ויכולת התפתחות).

אם תשימו לב, הרבה נובע מאותו משפט 'שפינוזאי': "כל המגדיר דבר מגבילו". במשפט אחד שפינוזה לימד אותנו שאם נרחיב את ההתייחסות, גם אם באופן מוגבל, נקבל את הכל באופן מוגדל. עולם של אפשרויות חדשות תפתחנה בפנינו בכל התחומים שנפתח בפניהם. אם נפתח את התייחסותנו גם ביחס לאחרים, ובתוך כך לילדים שלנו, להורים שלנו, אפילו לשכנים שלנו, ונעשה זאת ללא סטיגמות, תפתחנה אפשרויות חדשות בתחומים כמו זוגיות, עבודה, משפחה ואם תרצו – אפילו בוועד בית.

עכשיו נסו את זה בבית – הסירו את התווית שהנחתם בראשכם על הילד שלכם, התייחסו אליו כאל אדם בפני עצמו, לא בהכרח כאל הילד "שלכם", ותגלו כמה יותר תוכלו לעזור לו, להעצים אותו ולהדגיש בפניו את יתרונותיו היחסיים ביחס לעצמו וביחס לסביבה.

הנחת היסוד העיקרית של nlp קובעת ש"המפה שונה מהשטח". בניווטים בצבא קוראים לטועים בניווט "אונסים את השטח", שכן הם מגדירים בראשם תמונה שגויה ומאלצים את ההטיה (יוריסטיקה) שלהם על ניווט שגוי. עלינו לזכור שלכל אדם מפה אישית שונה, וכל אחד מאתנו "קולט" את אותם דברים באופן שונה.

הדרך בכל טיפול מתחילה בהגדרת מטרה ספציפית ומדויקת אליה אנחנו שואפים. רק לאחר שהגדרנו אותה אנחנו יכולים לנסח אותה. כל מי שקרא את המאמר עד כה בוודאי הבחין בפרדוקס – מצד אחד אני מהללת את שפינוזה שקבע "כל המגדיר דבר מגבילו" ומצד שני קוראת להגדרה כבר בתחילת הדרך. ובכן אתם צודקים אם אתם זוכרים שלכל כלל יש יוצא מן הכלל -  שכן בתחילת הדרך ההגבלה מבורכת. תפקידה למנוע פיזור על ידי יצירת מיקוד.
הגדרה מדויקת בתחילת כל דרך משיגה עבורנו כמה מטרות חשובות: מטרה היא כלי מצוין למיקוד האנרגיה ותשומת הלב. היא מאירה את הדרך ומניעה לפעולה. מטרות מוגדרות מסייעות לנו לנווט במסלול שאנחנו קובעים. מטרות ברורות וספציפיות הן אבני יסוד חשובות להצלחה.

המוח שלנו, ובעיקר החלק הבלתי מודע שבתוכו, הוא מנגנון מתוחכם וצייתן. הוא פועל בהתאם למידע שהוא מקבל. תפקידנו לתת לו את המידע הנכון. אם תרצו, אין זו אגדה לומר שמהות ה nlp היא עריכת "ברית מילה" עם המוח שלנו בדרך למטרות שימלאו אותו בתחושת סיפוק, ו"סיפוק" היא מילה שכל אחת ואחד מגדירים בדרך שונה לחלוטין.

באהבה,
         סמדר